משחקי קופסה/ יצירה בתקופת הדיגיטל.
כולנו חווים מדי יום את השלכות התקופה הדיגיטלית, את השפעותיה החיוביות כמו גם השליליות.
אם בעבר היינו מתקשרים באמצעות טלפון נייח שלא נמצא בכל בית, מכתבים וגלויות (מה שנקרא בסלנג של היום "סנייל מייל"), היינו צופים במס' מועט של תכניות טלוויזיה בשחור לבן, קונים ומחפשים הזדמנויות באמצעות כיתות רגליים ממקום למקום, מידע היינו שואבים מאנציקלופדיות..... כל זה נחלת העבר.
כיום אנו יכולים לשחק, להתפרנס, ללמוד, לצפות בסרטים, לקנות ולחפש עבודה בלי לקום מן הכיסא וללא צורך בשיתוף אדם נוסף.
אנו מופגזים מאינפורמציה אשר גורמת לנו להיות בעלי סף גירוי גבוה במיוחד,
חיי חברה שהיו שוקקים בעבר כבר לא מספקים אותנו והמשיכה למחשב ולסמארטפונים חזקה מכל דבר אחר.
אכן, יחד עם היתרונות הגדולים התוודענו לרעות החולות של התקופה הדיגיטלית.
הדבר הכואב ביותר אותו אנו חווים, המבוגרים בננו כואבים אותו והילדים אינם חשים בו מכיוון שנולדו למצב זה, הוא היפרמות הקשר הבין אישי, הקשר בין חברים ובין בני משפחה.
מי מאיתנו לא חווה את הסיטואציה המוזרה בה יושבים בני משפחה או חברים וכל אחד מהם דבק בסמארטפונן....
אכן עצוב ומתסכל!
לתמונה עגומה זו פורצת תקווה מהזמנים הקודמים... משחקי יצירה ומשחקי קופסה אשר נזנחו מאחור חוזרים עתה לשחק תפקיד חשוב בחיי המשפחה.
בעוד שמשחקי המחשב והגלישה באינטרנט הרחיקו אדם מחברו במובן הפיזי, משחקי היצירה והקופסה מקבצים את בני המשפחה לזמן מה מסביב לשולחן, גורמים להם לתקשר אחד עם השני, להסתכל אחד לשני בעיניים (דבר שהפך לחיזיון נדיר), ליצור דברים משותפים עט ודף ובעיקר להנות ביחד.
תחושת הסיפוק ממשחקי היצירה חזקה שבעתיים מזו של משחק מחשב מכיוון שהיא מתרחשת במימד הפיזי ובונה את הקשר בין הורה לילדו.
על מנת להנציח את היצירות נתן לצלמן כיום ללא עלויות פיתוח יקרות שהיו נחלת העבר ולשתף את בני המשפחה הקרובים והרחוקים באמצעות הרשתות החברתיות.
הבעיה היא שקבצים דיגיטליים לעיטים נמחקים או אובדים בים המידע הדיגיטלי השוטף אותנו.
על בעיה זו נתן להתגבר באמצעות הדפסת התמונות במדפסת הביתית, לשמור אותן באלבום ולהנות מהן לאורך שנים.
כיום עלויות ההדפסה הוזלו במידה ניכרת ונתן לרכוש דיו למדפסת תואם באיכות המשתווה למקורי ובכך להקטין משמעותית את עלויות ההדפסה ולשמר את ההנאה מרגעים שאהבנו ונרצה להיזכר מהם בעתיד.
