אינדקס אתרים - Ysaiayho Galinski

 

הסתכלת היום על השמיים? מרמים אותנו. כל הזמן. הצבעים, הצלילים, המראות, התחושות. מספרים לנו באלף צורות על האושר המקווה שנשיג בעולם הזה. דוחפים אותנו בעל כורחנו, קטן כגדול, דל כעשיר, רפה כוח כגיבור, אל תוך המרוץ עבור חומר. יותר חומר, יותר יופי, יותר עונג, ואנו משלמים בעבורם במיטב זמננו, בכוחות גוף ונפש, ומר מכל - בשעבוד דעתנו. על מה אנו חושבים? על מה אנו חולמים? מה מעסיק אותנו ומה מטריד את מנוחתנו? חומר. בגד ללבוש, מזון לאכול, בית לגור בו, פרנסה, בריאות, ושיהיה הכול בשפע ובנעימות, בלי מחסור. עם השנים הופכת משאלת הלב כמעט לאחת - לשרוד. לעבור איכשהו את החיים בשלום, כלומר עם כמה שפחות מרירות. לגדל את הילדים בטוב, לראות נחת, להזדקן מתוך מינימום צער. מחריש את אוזנינו, מסמא את עינינו, מקהה את חושינו - העולם הזה רוקם נגדנו מזימות. מזימתו הגדולה ביותר - שכחה. זוהי מהותו וזהו שמו: "עולם" מלשון העלם ("גם את העלם (העולם) נתן בליבם" (קהלת ג' י"א). הן פיתויו ותענוגיו, הן ייסוריו ומכאוביו, מסיחים את הדעת כל הזמן מדבר מה יקר מאוד, מהותי מאוד, נעלם מאוד במסלולי המרוץ אחר חומר ועוד חומר. השמיים. איך זוכים להסיר את הלוט, שהעולם מניח כל הזמן על פני ה'? איך יוצאים מן התוהו ובוהו והופכים את מדבריותיו לגן פורח? איך מרגישים בלב את חיותו המדהימה, את יופיו האין סופי, את ממשלתו המפוארת, של יוצר בראשית? איך מהלכים בעולם כבני אדם, כברי דעת, כיודעי ריבונם ומשרתי רצונו באמת? איך זוכים להתאחד עם ה' בעולם מתעתע של ריבוי פרטים? "את זה תקבלו מאיתי", קורא רבי נחמן, "שלא להניח עצמו להעולם להטעות" (שיחות הר"ן נ"א). אל תתנו לעולם להטעות אתכם! כשמסתכלים עלינו מלמעלה אפשר לראות עולם שבני אדם רצים בו כמו נמלים לכאן ולכאן. אבל מה רואה הנמלה חוץ מהגב של הנמלה שלפניה או גרגר החיטה שהיא נושאת? כלום! תסתכלו לשמיים, קורא אלינו רבי נחמן, תיזכרו מאיפה באתם ולאן תחזרו. תעצרו לרגע את ריצת הנמלים המטורפת. "אל תתנו לעולם להטעות אתכם"! פעם אחת נסע רבי נחמן עם חייקל, אחד מתלמידיו הגדולים. בדרך הגיעו לכפר אחד, שם גר קרובו של חייקל. הוא רמז לעגלון לעצור ליד ביתו של האיש וגם רבי נחמן הצטרף אליו. כשראה אותו האיש את רבי נחמן התפעל ממנו מאד ובירך אותו לשלום בשמחה רבה. חייקל שאל אותו אם יש לו איזה כיבוד עבור האורח החשוב והאיש השיב שביתו ריק לגמרי. אמר לו חייקל שייקח איזה חפץ בעל ערך, ימשכן אותו ותמורת הכסף יביא מעט משקה ומטעמים, ואכן כך עשה האיש. כשמזג את הכוס לכבוד רבי נחמן עברו שם ילדיו של האיש, לבושי סחבות ויחפים. חייקל רמז לרבי נחמן על מצבו הדל של האיש וביקש ממנו לברכו בשפע. אמר לו רבי נחמן: "אני אין לי שפע בשבילו. אם תרצה - תן לו אתה שפע". חייקל התיירא להראות את כוחו בפני רבו ואמר לרבי נחמן שהוא חושש שמא יכעס עליו והקפדתו תזיק לו. "אל תפחד", עודד אותו רבי נחמן, "אני נותן לך רשות ולא אקפיד עליך כלל". וכך שאל אותו שלוש פעמים, ורבי נחמן שב והרגיעו. חייקל, שהיה צדיק גדול בפני עצמו, לקח כלי עם מים שהיה שם בבית ושפך מן המים לכל כיוון באומרו: "שפע למזרח, שפע למערב, שפע לדרום, שפע לצפון". רבי נחמן הגביה את כנפות בגדו ואמר לחייקל: "חייקל, לי אל תיתן שפע". אחר כך נפרדו מבעל הבית. מיד בסמוך לצאתם מבית האיש הגיעה לעיר חבורת גויים שהובילו מפות ועורות ושאר בדים למכירה. הם עצרו ליד ביתו של האיש והתעניינו אם אפשר לקנות אצלו מצרכי מזון. כאשר ענה להם שאין לו כלום כי אין לו כסף הציעו לו עסקה. היות שהם עוברים תמיד בדרך זו וזקוקים למנוחה ומזון, הם ילוו לו סכום כסף ואיתו הוא ילך ויקנה מצרכי מזון, ובדרכם חזרה יעצרו בביתו וישלמו לו עבור המזון שיגיש להם. "אתה נראה לנו אדם תם וישר", אמרו לו, "ואנחנו סומכים עלייך". ואכן מאותו יום הלך האיש ועלה. בכסף שהלוו לו הוא קנה מצרכי מזון ועד מהרה התפרסם ביתו כפונדק דרכים מבוקש ומצליח. כשהיה בידו כבר יותר כסף, החל לשלוח ידו במסחר והזדמן לפרקים גם לעיר הקרובה, בה גר רבי נחמן, ואז כמובן סר אליו לדרוש בשלומו ולקבל ברכתו. זמן מה עבר והאיש, שכבר היה טרוד בעסקיו במידה מרובה, לא טרח עוד לבקר את רבי נחמן בבואו לעיר הגדולה, כי חס על זמנו היקר. פעם אחת, כשהיה יריד בברסלב והאיש רץ במהירות אל השוק לקנות ולמכור, עבר בעל כורחו ליד בית רבי נחמן, שחלונותיו השקיפו אל השוק, ורבי נחמן הבחין בו וקרא לו אליו. בלית ברירה נכנס האיש לביתו. רבי נחמן שאל: "הסתכלת היום אל השמיים?" השיב האיש: "לא". קרא לו רבי נחמן אל החלון ואמר: "אמור לי מה אתה רואה". השיב לו האיש: "אני רואה עגלות וסוסים ואנשים רצים הנה והנה". אמר רבי נחמן: "עוד חמישים שנה יהיה יריד אחר לגמרי. כל מה שאתה רואה כאן לא יהיה עוד. רק סוסים אחרים ועגלות וסחורות אחרות ואנשים אחרים. וגם אני ואתה לא נהיה כאן עוד. ובכן על מה אתה כל כך בהול וטרוד שאין לך זמן אפילו להסתכל על השמיים?" רבי נחמן קרא לחייקל, ששהה אז בחדר אחר בביתו ואמר לו: "ראה, חייקל, מה עשית עם השפע שלך, עד שאין לו זמן אפילו להסתכל על השמיים"! ("כוכבי אור" אנשי מוהר"ן אות ה'). לפעמים אנחנו להוטים כל כך לצאת מאיזה סבך שאנו נתונים בו, מייחלים לשפע של ממון, בית משלנו, פרנסה, בן זוג, ילדים, בריאות. מה שכל אדם רגיל מאחל עצמו. אבל יכול להיות שדווקא ישועתנו הגשמית תרחיק אותנו מן השמיים, תקרקע אותנו עמוק יותר למקום שאליו אנחנו בעצם לא שייכים בכלל - הארץ. תשכיח מאיתנו לגמרי לגמרי מי אנחנו באמת ולשם איזו תכלית הגענו לכאן. "הסתכלת היום על השמיים?" בשאלה תמימה זו מקפל רבי נחמן את כל הצער על עליבותינו. "עוד חמישים שנה יהיה יריד אחר לגמרי. כל מה שאתה רואה כאן לא יהיה עוד. רק סוסים אחרים ועגלות וסחורות אחרות ואנשים אחרים. וגם אני ואתה לא נהיה כאן עוד. ובכן על מה אתה כל כך בהול וטרוד שאין לך זמן אפילו להסתכל על השמיים?" גם בדברי חז"ל אנחנו מוצאים שהסתכלות על השמיים מסוגלת לעורר את האדם מקיפאונו. כאשר התורה מתארת את מלחמת עמלק היא כותבת: "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל" ושואלים חז"ל: "וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך: כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלים. כיוצא בדבר אתה אומר: "עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי". וכי נחש ממית או נחש מחיה? אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאין ואם לאו היו נימוקים" (מסכת ראש השנה כ"ט) גם האריז"ל מציע לנו להתיידד עם השמיים. וכך כותב רבי חיים ויטאל תלמידו: "גם היה אומר לי מורי ז"ל, שטוב לאדם, שידור בבית שיש בו חלונות פתוחות לשמיים, כדי שיוכל בכל רגע לישא עיניו אל השמיים כדי להסתכל בהם. ובפרט אם יביט בנפלאותיו יתברך במעשה שמים וארץ, וכמו שאומר הכתוב: "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך" (תהילים ח')... ולכן טוב לאדם, שיסתכל בכל רגע אל השמים, כי דבר זה מחכים את האדם ונותן בו יראה וקדושה" (שער רוח הקודש דף ל"ה) "ואורח צדיקים כאור נוגה, הולך ואור עד נכון היום". כי השמש בעצמה מאירה במקומה בשווה בתחילת היום ובאמצע היו, רק המניעה הוא מחמת הארץ המפסקת בין בני אדם ובין השמש. על כן אין האור מתפשט כל כך בתחילת היום, רק מקצת מקצת, עד שנתפשט על הארץ. כן הצדיק, הוא בעצמו מאיר תמיד, רק המניעה מחמת המקבלים והמניעה הוא מחמת הארץ המפסקת, היינו העולם הזה. כי בני אדם משוקעים בעולם הזה, ועל כן אינם יכולים לקבל אור הצדיק. והוא עניין שאמרו בגמרא (עירובין כ"א) על פסוק: "מגילה עפה - כד עייפת לה, כד קלפת לה". נמצא כל העולם כולו כזרת אחת משלושת אלפים ומאתיים מתורה. נמצא שהתורה גדולה ורחבה מאד, רק שהזרת הקטן, שהוא העולם, עומד בפני אור העיניים, ומונע מלראות אור הגדול של התורה, אף שכל העולם הזה הוא רק זרת קטן נגד התורה, שהיא גדולה ורחבה מיני ים (איוב י"א) ולכאורה קשה: איך יוכל דבר קטן כזה להפסיק ולחצוץ בפני דבר גדול כזה, שגדול כמה אלפים פעמים כמותו, כי כל העולם הזה כולו קטן מאד כנגד התורה, שגדולה כנגדו אלפים פעמים. אך הוא כמשל המובא, כמו מטבע קטנה. אם תחזיק אותה נגד עיניך, ימנע מלראות הר גדול, אף על פי שההר גדול אלפים פעמים כמו המטבע הקטנה, אך מחמת שהמטבע עומדת נגד עיניו, על כן חוצצת בפני ראיית העיניים, עד שאינו רואה הדבר הגדול ממנו כמה וכמה פעמים. כן כשמגיע ובא אל העולם הזה, נשאר שקוע שם בהבלי עולם, ונדמה לו שאין טוב מזה. והעולם הזה הקטן והמועט מונע אותו מלראות אור גדול ומופלג של התורה, שהוא גדול כמה אלפים פעמים כנגדו. והוא ממש משל השמש, שהארץ מפסקת מלראות אור גדול של השמש, אף שהשמש גדול כמה פעמים כמו הארץ, והוא כמשל הנ"ל כמובא. וזהו : "ואורח צדיקים כאור נוגה", כאור נוגה ממש, כמו השמש שמאירה תמיד, רק שהמניעה מחמת ארץ המפסקת כנ"ל, א שהארץ קטנה נגד השמש וכמשל הנ"ל, כן הצדיקים מאירים תמיד, רק שהארץ, היינו העולם הזה, מפסיק מלראות אור הגדול שלהם, ואף שאורם גדול מאד והעולם הזה כולו בכלל הוא קטן ופחות מאד נגד אורם הגדול, עם כל זה הוא מפסיק ומונע מלראות אורם, כמשל המטבע הנ"ל. וכל זה מחמת שהעולם עומד בפני עיניו וחוצץ בפניו, עד שאינו יכול לראות אור התורה והצדיקים הגדול ממנו אלפים פעמים. אבל אם יסלק המפסיק הקטן מנגד עיניו, דהיינו שיטה עיניו מן העולם ולא יסתכל על העולם, רק ירים ראשו ויגביה עיניו ויסתכל למעלה מן העולם המפסיק והחוצץ, אזי יזכה לראות אור הגדול והמופלג של התורה והצדיקים. כי באמת אורם גדול אלפים ורבבות פעמים מכל העולם הזה והבליו, רק שהעולם הזה עומד לפני עיניו ואינו מניח אותו כלל להטות עיניו להסתכל למעלה על אור התורה והצדיקים, כמשל המטבע הקטנה הנ"ל ממש, העומדת בפני העיניים ומפסקת מלראות הר גדול. אבל בקל יוכל לסלק המטבע מנגד עיניו, ותיכף יראה הר הגדול ממנו. כמו כן ממש לעניין העלם והתורה, שבהעברה בעלמא יכול להעביר העולם מנגד עיניו, ואז יזכה לראות אור הגדול של התורה והצדיקים שמאירין בכל העולמות כולם באור גדול מאד. וכן שמעתי בשם הבעל שם טוב שאמר: "אוי ואבוי, כי העולם מלא מאורות וסודות נפלאים ונוראים, והיד הקטנה עומדת בפני העיניים מעכבת מלראות אורות גדולים" (ליקוטי מוהר"ן קל"ג). "היצר הרע דומה, כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה. והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד: "מה אני אוחז?" וכל אחד נדמה כאילו הוא אוחז מה שהוא מתאווה, ועל כן הכל רצים אחריו, כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ. ואחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום. כמו כן ממש היצר הרע, שהוא מרה כל העולם והכל רצים אחריו ומרמה לכל אחד ואחד, עד שנדמה לכל אחד ואחד כאילו יש בידו מה שהוא חפץ, כל אחד כפי שטותו ותאוותו. ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום, כי אין מי שימלא תאוותו אצלו. גם נדמו כל התאוות של העולם כמו עמודי אור הנכנסין בבית מן אור החמה, כנראה בחוש, שהם נדמין לעמודים מחמת הזריחה של החמה וכאילו רוצים לתפוס אותן העמודי אור שתופסים וחוטפים ואין בתוך היד כלום. כך הם ל התאוות של עולם הזה" (שיחות הר"ן ו') "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא מרוב אונים ואמיץ כוח, איש לא נעדר" (ישעיהו מ' כ"ו) צריך שיהיה לנו זמן גם להסתכל על השמים. לזכור את התכלית, את הקב"ה, את העולם הבא. כי מרוב שאנו תקועים לספק את התאוות אין לנו זמן להתענג ברוחניות. מתוך ערוץ של שמחה http://www.breslav.co.il RE-TO-148-152-E-1-1.flv http://www.youtube.com/watch?v=lH0fCOngbLw תגידו, גם לכם יש כל הזמן תחושה שאתם מאחרים לאנשהו? שהעולם מסתובב מהר מידי וכולם חוץ מכם מספיקים את מה שאתם רק רודפים אחריו? או שזה רק אני שכל הזמן מתרוצצת. כל הזמן מאוכזבת מעצמי ומההספקים שלי. כל הזמן מודדת את חיי בהשוואה למישהו, למשהו, למישהם. החיים היפים מציצים אלינו מכל ערוץ, מכל אתר, מכל שלט חוצות. שם אנחנו יכולים לראות אותם. את אלה שטוענים בכל חיוך למצלמה שהם חיים טוב. אלה שכל חיוך שלהם הוא כמו דקירה בצלעות שלנו. הם יפים, יפות, מוצלחים, מוצלחות, עשירים, ומעושרות, מוכשרים ומוכשרות שעושים את זה. מצליח להם. נראה שהם מעבירים את חייהם באופן שונה ממני. אני סופרת בעיקר כישלונות. בעיקר רצונות לא ממומשים, בעיקר חלומות שהופכים אותי מיום ליום קטנה יותר ושווה פחות. בהשוואה כמובן לכל אלה שכן חיים. כי היצר הרע של כל אחד מאיתנו דואג ללחוש לנו פעם ביום לחישה ארסית: "מה יהיה איתך, עד מתי תסתכל בקנאה על חיים של אחרים, מתי גם אתה תעשה משהו בעולם הזה? תצליח בגדול?". אבל האם ההצטרפות למרוץ היא התשובה? האם זה מה שימלא את ליבנו? רבי נחמן מברסלב אמר לתלמידיו: "את זאת תקבלו ממני, שהעולם אתכם כבר לא יטעה." כי העולם הזה מטעה אותנו לגמרי. העולם הזה שואג ועם כל סיבוב שהוא מסתובב, הוא מסובב לנו את הראש. לוקח את הדעת. הופך אותנו לעבדים שעסוקים כמעט כל היום ברדיפה אחרי הכלה והנפסד, אחרי הרדוד והנחשב, ברדיפה אחרי טוב רגעי שאחריתו מרה. בזמן שנשאר, אנחנו משכנעים את עצמנו שזה בסדר. שככה זה בחיים. שזה עולם הישגי ומי שלא משיג לא שווה כלום. מסופר בספר "כוכבי אור" על עני אחד שביקשו התלמידים מרבי נחמן מברסלב זיע"א, שיברך אותו בשפע. רבי נחמן הסתכל עליו וברוח קודשו אמר רק משפט אחד: "אין לי שפע בשבילו". אחד התלמידים, שהיה צדיק גדול בזכות עצמו, בירך את העני ואכן, העני התעשר במהירות והפך מדלפון מכניס אורחים, לאיש עסקים מצליח. כיוון שהפך איש טרוד וחשוב, הפסיק לבוא אל רבי נחמן. כבר לא היה לו זמן. פעם אחת עבר ליד ביתו של רבנו בדרכו ליריד גדול. רבי נחמן קרא לו פנימה ושאל אותו שאלה אחת: "הסתכלת היום על השמיים?". "לא", ענה המתעשר החדש, "אין לי זמן, אני ממהר לקנות ולמכור." לקח אותו רבנו לחלון הפונה אל השוק ואמר: "בעוד חמישים שנה, כל מה שאתה רואה כאן, לא יהיה עוד. יהיו סוסים אחרים, ועגלות אחרות, וסחורות אחרות, ואנשים אחרים. גם אני לא אהיה כאן, וגם אתה לא תהיה. אבל השמיים יהיו כאן. ואתה כל כך בהול ומוטרד שאין לך אפילו זמן להסתכל על השמיים?" תגידו, אומר רבי נחמן, אתם זוכרים שיש נצח? את השאלה הזו אני רוצה לתלות על המקרר. סטיקר: "הסתכלת היום על השמיים?" להיתקל בה כל בוקר ולא לשכוח. לעצור, להרים עיניים ולהביט בשמיים. להיזכר כמה קטנים אנחנו. להיזכר כמה גדול ונצחי הוא הבורא. לחרוט בתוך ליבנו את האמת: אין אדם מת וחצי תאוותו בידו. אף אחד עוד לא השיג כאן את כל מה שהוא רצה להשיג. ואפילו לא חצי. יש כל כך הרבה אנשים עם חשבונות בנק מלאים ולבבות ריקים. כל כך הרבה אנשים מוכרים לציבור שזרים לעצמם. כל כך הרבה שליטים שלא יודעים לשלוט אפילו על גופם שלהם. כל כך הרבה סוכני מכירות שמבטיחים ממתקים ומספקים רעל. ויש אותנו, הרודפים אחרי הזנב של עצמנו. עסוקים מעל לראש. ומעל כל אלה, השמיים. תמיד השמיים. אז הסתכלת היום על השמיים?

 

נא להכיר את ראש העיר החדש שלי אחרי שקודמו מקום 7 ב-ג' נבחר לכנסת ההכרעה נפלה: ראש עיריית ב״ב הינו הרב אברהם רובינשטיין. הערב (מוצ"ש) הגיע הרב רובינשטיין המכהן כמזכיר מועצת גדולי התורה של דגל התורה אל מעונו של מרן ראש הישיבה הגרא״יל שטיינמן, על מנת לקבל את הכרעתו וברכתו לקראת כניסתו לתפקיד. ראש הישיבה קיבל את ראש העיר החדש בחביבות רבה ובירך אותו במשך דקות ארוכות. בהמשך, הגיע הרב רובינשטיין אל מעונו של מרן שר התורה הגר״ח קנייבסקי, שרובינשטיין נחשב לנאמנו ואחד מבאי ביתו הקרובים ביותר על מנת להתברך ולקבל דברי הדרכה לקראת הכניסה לתפקיד החדש. כמו כן צפוי הרב רובינשטיין להיכנס גם למעונם של הגאב"ד הגר"נ קרליץ, וראש ישיבת פונוביז הגאון רבי גרשון אדלשטיין. בימים האחרונים עלו מספר שמות של מועמדים להחליף את יעקב אשר בתקיד ראש העיר ביניהם, מוטלה קרליץ, יעקב וירזזבינסקי, יעקב גוטרמן, וראובן קורלנסקי, אולם מכתבו של מרן הגר"ח קנייבסקי גרם למרן הגראי"ל שטיינמן להחליט על מינויו של רובינשטיין לתפקיד. במכתבו של הגר"ח קנייבסקי נכתב בין הייתר: "כבוד מחותני מרן הגראי"ל שטיינמן, הנה אחרי שהרב יעקב אשר נבחר לחבר כנסת, ואינו יכול לתפקד כראש העיר בני ברק, נראה לענ"ד שהאיש המתאים להיות ראש העיר הלא הוא ידידינו הרב אברהם רובינשטיין, כי הוא שואל כל דבר ועושה ככל אשר מורים לו והוא מאוד אהוב על הבריות" מי שעמד ותיווך בין גדולי ישראל בפרשה, הוא הרב שמואל אפשטיין, הנחשב לנאמנם של גדולי ישראל. ועומד בין הייתר מאחורי המהפך בעיתון 'יתד נאמן'.

 

מקור השם "שבת שירה" הרב עולה לתורה בקריאת "שירת הים" יש לקרוא את כל "שירת הים" בבת אחת נוהגים לאכול חיטים שלמות מבושלות נוהגים לפזר מזונות לציפורים אין לפזר מזונות לציפורים מקור השם "שבת שירה" השבת שבין י' לי"ז בשבט, בה קוראים את פרשת "בשלח", נקראת "שבת שירה" (הפרדס). הטעם: לפי שבשבת זו קוראים בתורה את "שירת הים": "אז ישיר משה... " (שם). לראש העמוד הרב עולה לתורה בקריאת "שירת הים" נוהגים לכבד את הרב, מרא דאתרא, לעלות לתורה בקריאת "שירת הים" (מגן אברהם סימן תכח ס"ק ח). הטעם: לפי שבירושלמי (מגילה פ"ג, ה"ז) מובא: "אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבתורת כהנים וקללות שבמשנה תורה". ומכאן שקטעים אלו הם חשובים במיוחד, ולכן נוהגים לכבד בהם את הרב (כנסת יחזקאל). לראש העמוד יש לקרוא את כל "שירת הים" בבת אחת נהוג שלא להפסיק באמצע קריאת "שירת הים", אלא קוראים את כל השירה בבת אחת (שע"א שער ז סימן כה; א"ר סימן קמג ס"ק ו). הטעם: לפי שבירושלמי (מגילה פ"ג ה"ז) מובא: "אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבתורת כהנים וקללות שבמשנה תורה", ומכאן שיש לקרוא עניינים אלה בבת אחת (א"ר שם וסימן תכח ס"ק יב). לראש העמוד נוהגים לאכול חיטים שלמות מבושלות בקהילות מסויימות נהוג לאכול ב"שבת שירה" חיטים שלמות מבושלות (ב"ח סימן רח). הטעם: משום שהמן שירד לבני ישראל במדבר, עליו מסופר בפרשה זו, היה דומה לחיטה (לקוטי מהרי"ח ח"ג דף קטו בשם ספר הדרת קודש). טעם נוסף: "בשלח" ראשי תיבות: "ל'אכול ח'יטים ב'שבת ש'ירה" (שם). לראש העמוד נוהגים לפזר מזונות לציפורים יש נוהגים ב"שבת שירה" לפזר מזונות לציפורים (אוצר מנהגי ישורון סימן עא סעיף לז). הטעם: בשבת זו קוראים בתורה את פרשת המן, ובה נאמר (שמות טז, כז): "ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו", ומובא במדרש כי בשבת הראשונה לרדת המן, יצאו דתן ואבירם ואנשיהם לשדה לפנות בוקר ופיזרו מהמן שלקטו כפליים ביום שישי, ואחר כך הזעיקו את העם לצאת וללקט מן בשבת, כדי להפריך את דברי משה שאמר: "שבת היום לה' - היום לא תמצאהו בשדה" (שמות טז, כה). אך הציפורים הקדימו ואכלו את כל המן שפיזרו דתן ואבירם בשדה, וכשבאו האנשים ללקט - לא מצאו כלום, ואז אמרו: "משה אמת ותורתו אמת". ובזכות המעשה הטוב של הציפורים, שהצילו את כבודו של משה, מפזרים לפניהם מזונות ב"שבת שירה" (מטעמים דף נד). לראש העמוד אין לפזר מזונות לציפורים יש אומרים כי המנהג לפזר מזונות לציפורים בשבת שירה - אינו נכון (מגן אברהם סימן שכד). הטעם: כיון שאין נותנים בשבת אוכל לפני בעלי חיים שאין מזונותם מוטלים על האדם, והרי הציפורים הן ציפורי הפקר הניזונות בכוחות עצמן (שם)*.השבת, בה נקרא בתורה את פרשת בשלח, נקראת גם כן "שבת שירה", וזאת משום שבקריאת התורה מסופר על "שירת היום" אותה שרו משה ובני ישראל. שירה זו מסמלת את הכרת העם בהשם לאחר שהוציאם ממצרים וקרע להם את הים, ואת אמונתם במשה רבנו, עבד השם, כפי שנאמר בה: "ויאמינו בהשם ובמשה עבדו". כן רומזת שירה זו לגאולה העתידה, שכן פותחת היא בפסוק "אז ישיר משה" – בלשון עתיד (ולא "אז שר משה"), ללמדנו, ששירה זו תושר בבוא הגואל. בשעת קריאת התורה אומרים את השירה בניגון מיוחד – המבטא את השמחה הגדולה, ומכאן השם: "שבת שירה".

 

 

 

 

 

סגולה לפרנסה לומר בכל יום את פרשת המן. עניין זה מוזכר כבר ב'ארבעה טורים' (אורח חיים סי' שא - 'טוב לומר פרשת המן'), ומרן הבית יוסף ביאר "כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו בהשגחה", וב'פרישה': "בירושלמי דברכות איתא, כל האומר פרשת המן בכל יום, מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו". לגבי אמירת פרשת המן בשבת, פסק רבינו בעל ה'באר היטב': (סימן א' סעיף קטן ט') "וגם בשבת יוכל לומר פרשת המן". היו שנהגו להוסיף תפילות ובקשות על פרנסה לאחר אמירת פרשת המן, אולם בשבת אין לומר את התפילות. וכן ידוע ומפורסם בין החסידים בשם הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימינוב זצוק"ל זיע"א כי סגולה מיוחדת לומר את פרשת המן(שניים מקרא ואחד תרגום) ביום שלישי בשבוע שקוראים בו את פרשת בשלח לחילופין, תוכלו גם להוריד את פרשת המן (קליק להורדה) בקובץ PDF מעוצב ונוח לקריאה ולהדפסה אנו שמחים להעמיד לרשותכם גם את סידור תפילה - מאגר התפילות הגדול, לכל זמן ולזמנים מסוימים, הכולל: נשמת כל חי, פרק שירה, שיר השירים, תפילת השלה, ברכת המזון, ותפילות שונות לכל עת. לשירותכם! http://cafe.themarker.com/post/2827407/

 

 

 

א,ג,נ, שלום שמי ישעיהו וכמידי חודש אני מתייצב בלשכה לצורך קצבת השלמת הכנסה מביטוח לאומי הערות הטעונות טיפול והתייחסות מיידית א.כשמחייגים ללשכת העבודה בבני ברק לא נאמר שעות וימי פעילות ב.בפנייה זו המייל שלי 0527398987@walla.com מוגדר דואר לא תקין ג.בלינק זה לא כתוב מי האדם שאמור להשיב לי ותוך כמה זמן ד.הכי חמור שמשעה 09:30 כל ההתיצבותמטים לא היו תקינים וחיכו ללא יכולת לקבל חתימת פקיד.עקב מצב בריאותי נאלצתי ליסוע עם מונית הלוך וחזור ולדעתי מעבר להוצאה הכספית ולצער שנגרם לי ולאחרים אם יש תקלה יש להודיע גם בנתב וגם על דלת הכניסה ה.אני מקווה שלא יתנקמו בי בגלל שהתלוננתי ו.מי שאינו יודע אנגלית כיד יפנה אליכם בקוד אבטחה?http://www.moit.gov.il/cmsTamat/SendMail.aspx

 

נכון לרגע זה יש לי 1,184 חברים מתוכן מקפידים השמות הבאים לברכני מדי יום.אז איני מבין גדול במחשבים ובפייסבוק אך בנושאים שבין אדם לחבירו קיבלתי עלי אמש ביום הולדתי להקפיד יותר אז בלי פרשנויות.אני מגיב למי שמגיב לי.נמאס לי מחסימות ומחברי שוא

 

Ysaiayho Galinski לזכרו הוקמה על ידי אחיו יורם -ישיבת חוות גדעון בתפרח http://yhavatgidon.wix.com/havatgidon חווה שהיא בית לנפש בקצה המרחבים האין סופיים, ליד השדות המוריקים בקהילת קודש אשר במושב תפרח בדרום, ממוקמת "ישיבת חוות גדעון" מקום שהוא חווה ובית, והרבה אור ולב לאוכלוסיית תשושי הנפש. שם, בין עיזים לתרנגולים המתרוצצות בחצר, פגשנו את הגב' ריבלין לראיון מיוחד. אולם, אי אפשר להתחיל בראיון מבלי לתת קצת תאור על המקום היפיפה הזה אליו הגענו. קבלת הפנים הראשונית, משובבת לב, היתה דוקא על ידי... התוכי העומדת על המתקן המיועד לה, בפתח החווה: "שלום, שלום". לא נסתיר כי לקח לנו רגע ושניים לקלוט מי המדבר אלינו... המקום פורח ונעים, הניקיון שולט בכל. ומכל פינה ניבטים עצי פרי שונים הפורחים כל אחד בעונתו. בסיור שלאחר מכן גילינו כמעט את כל שבעת המינים.... רימונים, תאנים וזיתים לצד עצי קלמנטינות ותפוזים עמוסי פרי. ותחת סוכת הגפנים מונחים שולחנות וכסאות מזמינים. במקום, בית כנסת פעיל עם שלוש תפילות ביום. שיעור יומי בבוקר לאחר התפילה, ושיעור בערב ב"דף היומי". במקום לומדים אברכים במהלך כל היום, וקול התורה מתנגן משם תדיר. לולים מספר מפוזרים בשטח החווה. תרנגולות מתרוצצות ועדת אפרוחים קטנטנים מזדנבת אחריהן. בכלובים מגוונים נפגוש בתוכים מזנים שונים. הטבע חי ומרתק. ובפינה, בפתח החווה - ממוקם ביתה של משפחת ריבלין. הבית שפתח את שעריו, ומעל לכל - את ליבו לבחורים ולהוריהם. זהו המקום בו נשפכות המילים (ולעיתים גם דמעות...) זהו המקום בו מקבלים הם את כולם בחיוך, בנעימות, בקבלה ובהמון המון אהבה. רשות הדיבור לגב' ריבלין. ש. למי מיועד, בעצם, המקום שלכם? ת. המקום שלנו מיועד לבחורים הזקוקים לתמיכה בתחום בריאות הנפש. נערים ובוגרים הסובלים מבעיות רגשיות או מבעיות נפשיות מגוונות. נמצאים אצלינו בחורים מגיל 15 ועד קרוב לשלושים. המקום מיועד לבחורים מהציבור הדתי - חרדי, ונותן מענה לצרכים המיוחדים של ציבור זה. האוירה כאן - אוירה תורנית, המכבדת ומעריכה את לומדי התורה. עובדת היותנו במושב כמו מושב תפרח משפיעה בהכרח על הצביון החזק של המקום. ש. מה מקבלים הבחורים אצלכם? ת. דבר ראשון, בית - לב חם ואוהב. תחושת המשפחתיות כאן היא דבר יחודי ובולט. לא פעם שמענו מהורה שהגיע - אני מרגיש כאן כמו משפחה. ממש לא מוסד... ואנו שמחים בכך. אנחנו מקבלים אותם כמות שהם. מכבדים אותם. מעריכים אותם. דברים שלא כולם קיבלו בעבר במקומות אחרים בהם הסתובבו. בצד הטיפולי - מקבלים הבחורים שיחות טיפוליות עם בעלי, הרב ריבלין, (דמות מרתקת שראויה לסקירה בפני עצמה. ר.ב.י.) בגישתו היחודית יש לו סיעתא דשמיא עצומה להגיע ולהניע כל בחור, בדרכו הוא. כשבנוסף, הבחורים נמצאים במעקב רציף אצל הרופאים המטפלים, כל אחד באופן אינדבידואלי. יחד עם זאת, המקום נותן רכיבה טיפולית - במקום. טיפול בצומח ובחי, וכן שיתוף בהפעלה השגרתית של המקום - כמו במטבח, ועוד. ובצד הגשמי - דירה מרווחת עם תנאים משופרים, בהם מתגוררים הבחורים. אוכל ברמה גבוהה, כשיש דגש רב לאסטטיות ולגיוון בו (עיינו בתפריט והתרשמנו מאוד מן המבחר העשיר, המגוון והבריא. ר.ב.י.) במקום פועלת מכבסה לכיבוס בגדי הבחורים, והם מקבלים אותם נקיים ומגוהצים. ש. אולי תרחיבי מעט על הדבר היחודי הזה - רכיבה טיפולית? ת. רכיבה טיפולית ניתנת למגוון רחב של הפרעות. החל מקשב וריכוז ואימפולסיביות, בעיות רגשיות, בעיות נפשיות, קשיים מוטוריים, סוגי תסמונות, פיגור שכלי ופיגור סביבתי. הרכיבה מתאימה גם לטיפול בנוער בסיכון ונוער נושר. לא יאומן מה שהרכיבה מסוגלת לעזור. את יודעת שגם פצועי תאונות, פגועי טראומות ועוד... גם הם נעזרים ברכיבה הטיפולית? בעלי נתקל במגוון רחב מאד של בעיות בהם הרכיבה עושה פלאים. הן במישור הגופני, והן במישור הנפשי והרגשי. נכון לעכשיו, הרכיבה מצומצמת לבחורים של הישיבה. אולם התקווה שלנו היא בעתיד הקרוב, לפתוח אותו לקהל הרחב. דבר שיתן מענה בעבור המגזר החרדי שנאלץ לטפל במסגרות רגילות. ש. כיצד התחלתם עם הפעילות הזו? ת. בע"ח וטיפול בטבע, אצלינו הוא טבע שני. בתחילה זה החל כתחביב וכרפואה. הילדים סבלו מאסטמה - הצטיידנו בעיזים למען החלב. תרנגולים היו תמיד בחצר - גם בתור זוג צעיר... ולאט לאט המקום התפתח כשנוספים מפעם לפעם בעלי חיים חדשים. אחיינית שלי תמיד צוחקת שכל ילד קטן סטנדרטי - אמא פותחת ספרון ומצביעה: 'הנה תרנגולת, איך עושה תרנגולת? קו קו קו...' ואצלינו, יוצאים לחצר ומצביעים: הנה תרנגולת. שמעת איך התרנגולת קרקרה?... חיים אותו, את הטבע את ההתפתחות הטבעית והמרתקת של כל בעל חי. והילדים נושמים את אוירת ה'מה רבו' ואוהבים אותה מאד. ש. אילו בע"ח יש לכם כאן? ת. אנסה לספור. מסתמא לא אזכור את כולם: התוכים, והתוכי המדבר, סוסים, חמורים, עיזים, כבשה, תרנגולים, צפרדעים (ניתן לשמוע את קולם בלילות), דגים, ארנבות, אוגרים, יונים.... לפני כעשר שנים פתחנו את "בעקבי הצאן" - פעילות לבתי ספר, ובחופשות גם למשפחות. (המקום פעיל גם כיום). יש פה כל כך הרבה מה לראות וממה להנות. כיתות שהגיעו יצאו עם רשמים טובים כל כך. (ויעיד על כך ספר האורחים... ר.ב.י.) במשך הזמן, הגיעו אלינו כל מיני בחורים בכל מיני מצבים ובמגוון בעיות. כנראה שיש משהו ממגנט בבעלי שיחי'. הוא שיתף אותם בעבודות הגינון והטיפול בבע"ח, תוך כדי שיחות ועידוד חם, עם הרבה הכוונה - השתקמו ויצאו לחיים טובים יותר, ובריאים בנפשם. הדבר הנוסף שדחף לפתיחת המקום, היה לימודיו של בעלי את נושא הרכיבה הטיפולית. רבני המקום שלחו אותו ללמוד זאת ולהתמקצע בנושא. את הסטז' הוא עשה בחווה טיפולית, ושם נקשרו אליו כמה מן המטופלים. הורי המטופלים משם בקשו מבעלי לפתוח בעצמו מקום כזה בו יוכלו בניהם להתקדם בצורה טובה יותר, ודתית יותר. ש. מתי בעצם נפתחה הישיבה הטיפולית? ת. לפני כשלוש שנים, כשהחלטנו למסד את המקום בצורה מסודרת. זאת בעידודו, בדחיפתו ובברכתו של הרה"ג ר' יעקב פרידמן מראשי ישיבת תפרח, ומרבני המושב. ש. מה עשיתם כדי למסד את המקום? ת. ראשית, בעלי, הרב ריבלין, למד רכיבה טיפולית והפך למטפל עם תעודה. ושנית, יעדנו את המקום לאוכלוסיה המיוחדת הזו, הגיעו בחורים ופשוט התחלנו לעבוד. ש. מאין מגיעים הבחורים? ת. הראשונים - הגיעו מן החווה שבה בעלי עשה את הסטז' ברכיבה טיפולית. הבאים - ניתן לומר כי בשיטת 'חבר מביא חבר'. וכן, מטפלים רבים ממקומות שונים - כשהתוודעו למקום, ממליצים בכל פה למטופלים מתאימים להגיע לכאן. אתן דוגמא. בחור אחד היה מאושפז במחלקה סגורה. אחר ששהה אצלינו תקופה קצרה. הוא אושפז, אולם לא היתה אצלו שום התקדמות במחלקה, והמטפלים שם היו אובדי עצות. הבחור חזר וביקש רק דבר אחד: 'אני רוצה את הרב ריבלין, אני רוצה את הרב ריבלין'. מחוסר ברירה, הפסיכולוג של המחלקה יצר קשר עם בעלי וביקשו בכל לשון - אם הוא יכול להגיע למקום. בעלי הגיע. והמטפלים שם היו המומים. הבחור שעד עתה לא תקשר, ולא הראה שום סימן להתנהגות אנושית - ישב עם הרב ריבלין וניהל עמו שיחה נינוחה. הפסיכולוג יצא מכליו. מן המחלקה שם יצא הבחור ישירות אלינו. בחורים נוספים נשלחו אלינו אחר כך על ידי אותו פסיכולוג. והוא, הפסיכולוג בעצמו, מקיים קשרי ידידות חמים עם בעלי. בחורים אחדים הגיעו למקום, אחר שפורסם ב"יתד נאמן" מכתב הוקרה לרגל הכנסת הספר תורה שהתקיימה לא מזמן, לאחר סוכות. זכינו להכניס ספר תורה לבית הכנסת, לע"נ גיסי הבלתי נשכח, ר' גדעון ריבלין ז"ל הי"ד. הורים שקראו את המכתב, בני משפחה ומכרים שנתקלו בו הפנו את המידע לזקוקים לו, ואכן בעקבותיו הגיעו בחורים נוספים. אם של בחור ספרה בדמעות למזכירה כי שנה שלימה הבן שלה בבית, ללא שום התקדמות, כשאין מקום המתאים לקלוט אותו, והיא כל הזמן בחרדה תמידית מפני נפילה ונסיגה. והנה אחד מבני המשפחה ראה את המכתב ב"רשות הרבים", וכך הם הגיעו אלינו. 'המקום שלכם הוא הצלה!' ש. מה המוטיב עליו מבוסס המקום שלכם? ת. ניתן לומר - הרצון של כל בחור להתקדם. וזה דבר שבעלי חוזר ואומר לבחורים: אתם נמצאים כאן כי אתם רוצים להתקדם, ובחרתם לשהות כאן. אוירת המושב (הזרה לרבים המגיעים מן המרכז) היא תרפיה בפני עצמה. התחושה המשחררת במרחבים נותנת לכל אחד להתקדם בקצב האישי שלו. רבים מן הבחורים שנפלטו מהמסגרת הישיבתית והלימודית בה יש דרישות ולחץ חברתי - פרחו פה. יש כאן סדר יום מאורגן ומחייב, וכל בחור יודע מה הוא עושה ומה תפקידו בכל זמן, אבל הלחץ לא קיים. ש. תני דוגמא לסדר יום. ת. התפילה כאן ב6:30 ומיד לאחריה שיעור. ארוחת בוקר כבר מוכנה, ולאחריה פעילות מובנית. במקום יש לנו אברכים שתפקידם לקדם את הבחורים. הם לומדים איתם בבקרים ואחה"צ. כמו כן, עוזרים הבחורים להאכיל את החיות, להוציא את בעלי החיים למרעה - את העיזים, את הסוסים והאתונות. הבחורים גם עוזרים בטיפוח ושימור הצומח במקום. הם עוזרים בשתילת צמחיה חדשה ובטיפוח זו הקיימת. בחורים רבים מצאו את עצמם במטבח. בחור אחד ביקש ממני ללמוד לבשל. הדרכתי אותו, והאוכל שהוא היה מבשל - היה פשוט מעדן, וערב לחיך. היית צריכה לראות את הסיפוק על פניו של ה'שף', כשכולם החמיאו למעשה ידיו וביקשו מנה נוספת... בימים שיש בהם פעילות לבתי ספר, הבחורים שותפים באירוח - הם עוזרים בארגון של המקום, ברכיבה על החמור, ועוד... ממש לא משעמם. במשך השבוע, יש תוכנית שבועית מסודרת. לדוגמא, יש יום שדה שבועי, בו הבחורים יוצאים לפעילות מגוונת במרחבים. יש פעילות בנגרות גסה ונגרות עדינה. ועוד ועוד. ש. ופעילויות מיוחדות? ת. כן. דוגמא שעולה לי כרגע - ימי הולדת לבחורים שנחגגים במסגרת השיעור בערב, הפתוח גם לאברכי המושב. בחנוכה נחגגה מסיבת חנוכה עשירה בתפריט, היתה בה תכנית חברה ברמה גבוהה, שירה ודברי תורה. האוירה במקום מלוכדת ומגובשת, ובעלי עושה הרבה בשביל זה. ארועים מיוחדים מאד, זכורים לא רק לנו אלא גם לכל אנשי המושב. מאורע בל ישכח - פדיון פטר חמור. גב' ריבלין מפנה אותי להביט אל הצד השמאלי של החווה, שם ממוקם הדיר ומאחריו המנג' (נו"ן סגולה) של הסוסים. בדיר, יש מקום גם לאתונות. זכינו. זכינו למצוה היקרה הזו - פדיון פטר חמור. אחר תפילות ונסיונות חוזרים ונשנים - הומלט ה"פטר" האגדי. תהלוכה רבת רושם התנהלה מביתו של המרא דאתרא, הרב יעקבזון שליט"א ועד לביתנו. זוהי זכות נדירה ויקרה, וכל אנשי המושב היו שותפים לשמחה הזו. וכמובן, איך אפשר שלא להזכיר את הכנסת ספר התורה שזכינו להכניס אך לפני חודשים מועטים אל בית הכנסת. ספר תורה שנתרם לעילוי נשמת גיסי, ר' גדעון ריבלין הי"ד אל בית הכנסת שבחווה שנבנה ומטופח ע"י הוריו של בעלי שיחיו. נשות תפרח שנכנסו לאחל מזל טוב, הודו בלב נרגש על הזכויות הרבות שהחווה תורמת למקום. המכתב ב"רשות הרבים" הוא עדות קטנה לרחשי הלב. ש. מה הסיבה לשם "חוות גדעון"? ת. הישיבה היא על שם ולעילוי נשמתו של אחיו הבכור של בעלי, ר' גדעון ריבלין הי"ד שנהרג בגוש קטיף בעת שהיה עסוק בעבודת הקודש שלו - שמירת הגדרות הסובבים את הגוש. הוא היה בעל חסד גדול, ומידותיו התרומיות היו לשם דבר. אך מתבקש הדבר כי ישיבה - חווה, שהיא הרבה יותר ממוסד, וכולה חסד - תקרא על שמו. את בית הכנסת שבמקום תרמו ההורים והם לא מפסיקים לדאוג למקום ולטפחו. זכינו וספר התורה שנתרם לעילוי נשמתו נכנס אל בית הכנסת שעל שמו, במקום שכולו לעילוי נשמתו. אנחנו ממש מרגישים את רוחו של גדעון חופפת על המקום וממליצה עליו טוב. את יודעת, - הגב' ריבלין מתרגשת - יש משהו בבית הכנסת... אוירה מיוחדת במינה... זה דבר שאי אפשר להסביר אותו. מי שנכנס לשם - מבין. אברכים הבאים להתפלל מדברים על כך. יש בו משהו בלתי ניתן לתמלול... אוירת קדושה מיוחדת. קראנו לישיבה "חוות גדעון" כדי לתת את התחושה של החווה. התרפיות השונות, בחי ובצומח הן מרכזיות כאן. אולם, עם הכל - זוהי ישיבה. האוירה התורנית, בית הכנסת שבמקום והאברכים הלומדים בו רק מחזקים זאת. הבחורים כאן, לדוגמא, ילכו בחולצה לבנה ומכנסים שחורות, כראוי לבן תורה. הלבוש משפיע מאד על התחושה והפועל היוצא - המעשים וההתנהגות. זר כי יכנס ירגיש מיד כי כאן זו 'ישיבה'. טיפולית אמנם. 'חווה' גם כן, אבל ישיבה. ש. הזכרת את היותכם במושב תפרח - מה רבני המקום אומרים על כך? ת. רבני המקום מעודדים אותנו. בעלי מתייעץ תדיר ומקבל מהם כל הזמן חיזוקים. את יודעת, - היא אומרת בביישנות מה - היתה תקופה שהמקום נקלע לקשיים עצומים וכמעט חשבנו לסוגרו. הרה"ג ר' יעקב פרידמן שליט"א (מראשי ישיבת תפרח המעטירה. ר.ב.י.) לא הרשה זאת לבעלי. אסור לך לסגור כזה מקום. אין עוד מקום כזה הנותן מענה מקיף ומקבל כמו המקום שלך. והנה, אנו ממשיכים. מתפללים לעזרת הקל, ורואים השגחה בעיניים. עזבנו את המקום בהתפעמות על מקום החסד הזה, שנותן מקום רחב, רחב בלב גם למי ששונה. מקום רגוע ומקבל. נהיה כנים, שגם אנו נרגענו מעט בעצמנו מלחץ היומיום וסערת השגרה. אתם מוזמנים גם לבוא, להתרשם ולהרגע... ר. בן ישי

 

נראה שפעלת מהר מדי ועשית שימוש לרעה בתכונה זו, ולכן התכונה נחסמה עבורך לתקופה של עד יומיים. קבל מידע נוסף על חסימות במרכז העזרה.

 

חזרתי אחרי 48 שעות של העדרות מקירי וגיליתי ששמות רבים חסרו מרשימת חברותיי וחביריי מי שחברתי תורמת לו-ה שיבקש שוב קשר אני חסום למשלוח

 

זה מה שפייסבוק העניק לי היום נראה שפעלת מהר מדי ועשית שימוש לרעה בתכונה זו, ולכן התכונה נחסמה עבורך לתקופה של עד יומיים. קבל מידע נוסף על חסימות במרכז העזרה.

 

יום שלישי פעמיים כי טוב ! יום טוב חברים בס"ד יום שלישי פעמיים כי טוב כ"ו טבת תשע"ג

 

ברח לו יעקב מפני עשיו אל דודו לבן נשא רגליו רעה שם בהרים כבשים ואיילים כי הוא איש תמים, יושב אוהלים. אל תירא ישראל, אל תירא כי גור אריה הלא אתה ואריה אם ישאג - מי לא ירא מי לא יירא. ברחל הוא עבד שבע שנים כל בוקר יאמר לה עינייך יונים אך אוי לו בבוקר כי זוהי לאה אמר לבן ליעקב זו הבכירה. אל תירא... אך מה זה קרה לבחיר האל ואז חידש ימיו כקדם בישראל ואיך שלף חרבו ובשם האלוהים היכה עמים רבים, זה התמים, זה התמים. אל תירא... http://www.youtube.com/watch?v=GVrFJUdz-cA

 

מאמש החלטתי בלי נדר לפתוח או לסיים הודעה או תגובה או כל פרסום ממני ומטעמי בתאריך עברי .מי שמוכן לעשות זאת יתן לייק ואבנה קבוצה לשומרי הלוח העברי.אני גאה שאני יהודי.זו ההוראה הראשונה שהורדתי וביצעתי כחבר הנהלת "ארגון תורמי דם" שכל מסמך ייצוגי ישא תאריך עברי {בנוסף וקודם לתאריך לועזי} יום שני בשבת וארא כ"ה בטבת תשע"ג נשיא בית-המשפט העליון אשר גרוניס הנחה את בתי-המשפט בישראל שהחל מהשבוע, על מסמכים רישמיים של מערכת בתי-המשפט יתנוסס גם התאריך העיברי. "על פי החוק לשימוש בתאריך עיברי נדרשת כל רשות ציבורית לציין את התאריך העיברי במכתבים רשמיים הנשלחים מטעמה", כתב גרוניס

 

המעונינים לשלוח שמות לתפילה וברכה בציון קבר רחל ושמואל ' הנביא נא לשלוח כרגע בכתב לפלפון מספר 0584770880

 

יחי ההבדל הקטן זו תמונה כשהייתי חייל בשנת 73 ביום חופתי וכיום

 

יש לי חברות וחברים רבים שמשום מה אני מגלה שהם אינם-ן ברשימת חברותיי וחביריי מכיוון שאני חסום למשלוח קשר אני מצהיר שאין זה באשמתי ובאחריותי.אשמח אם הם-ן ישלחו לי בקשת קשר במיוחד אלו שהקשר בינינו היה תקין ומועיל ויומיומי

 

 

חברים יקרים אני יוצא לחופשה קצרה ואבקש מכל חבריי לא לשלוח אלי לקיר כל פרסום שהוא עד הודעה חדשה תודה ושמח להיות חברכם שבת שלום ומבורך

 

 

בניית אתר בחינם

במידה ואתה רוצה לבנות אתר בחינם, תוכל להתנסות באחת מהמערכות שלנו לבניית אתרים בחינם, בחר עיצוב והתחל לבנות אתר לעסק שלך
 
מצד שמאל תוכלו לראות מגוון עיצובים שתוכלו לבחור לאתר הסלולרי החדש שתבנו בזופ בדקות הקרובות
 
לאחר שתכנסו למערכת הניהול תחשפו לאפשרויות רבות לניהול התוכן באתר, תקבלו קוד QR ייחודי לאתר שלכם, תוכלו לנהל דפי תוכן, מפות, טפסים ועוד..
 
לחץ כאן לבניית אתר בחינם

החבילות של זופ

זופ מציעה שירותי פרימיום, לניהול אתר המובייל שלך.  שימוש בדומיין שלך, אחסון ברמה גבוהה , קידום באינדקס אתרים שלנו ועוד...

 

 
לחץ כאן לצפייה בחבילות של זופ